הקדמה

תוכנית 'תיקון עולם' המועברת באולפנות מכינה את הבת הדתית לקראת שירות משמעותי. אך האם האולפנות באמת מעבירות זאת? ואיך הן יכולות לכוון לכל סוגי השירות. בעבודתי זו אסקור את תהליך ההתפתחות של תוכניות ההכנה לשירות משמעותי בחמ"ד. שאלת המחקר שלי היא:

איך מכינות האולפנות אתתלמודיתיהן הדתיות לשירות משמעותי?

בחרתי לעסוק בנושא זה מכיוון ש..

אני חיפשתי שירות לשנה הבאה  ולא היה לי מענה בנושא הזה. רציתי לדעת אם זה רק בבית ספר שלי שלא כ''כ מדברים על ההמשך אחרי סוף הלימודים וגיליתי את הפרויקט ל'שירות משמעותי' של חמ''ד.

אולפנה 

אוּלְפָּנָה היא בית ספר תיכון לבנות בזרם הממלכתי-דתי, שבו ניתן תגבור של לימודי תורה ופעילויות חברתיות. האולפנה מקבילה לישיבה התיכונית עבור בנים.

 

שירות משמעותי 

הכנה לשירות צבאי או לשירות לאומי - אזרחי

מרכזי ההכנה נועדו להכשיר את בני הנוער לשירות צבאי או לשירות לאומי - אזרחי. המרכזים פועלים במסגרת הבית ספרית, בשעות השבועיות המיועדות לשעות מחנך, לחינוך גופני, לשל"ח וידיעת הארץ ולהכנה לטיול השנתי.

 

מטרות מרכזי ההכנה

• ריכוז של כלל הפעילות בהקשר של גיוס והכנה לשירות צבאי או לשירות לאומי - אזרחי בערים וברשויות המקומיות.

• הקניית כלים לנתינה, לציונות ולעשייה חברתית וצבאית. 

• מתן שירותים כמו ייעוץ אישי, הכוונה וליווי לקראת גיוס, וכן מול גורמי צה"ל. 

פעילות מרכזי ההכנה

• במרכז המידע והייעוץ ישנם מדריכי נוער, מורות חיילות וחיילי נח"ל, שמלווים את בני הנוער באופן אישי ורציף. המרכז שומר על קשר עם הגורמים החינוכיים והטיפוליים בעיר ועם לשכת הגיוס ונציגי מיטב בצה"ל.  

• הפעלת ספריית מידע בנושאי הצבא. 

• הפעלת תוכניות אחר הצהריים בבתי הספר, במתנ"סים ובמרכזי ההכנה. 

• שילוב תוכניות עירוניות קיימות של הכנה לצה"ל כגון "אחריי! נוער מוביל שינוי", "אלומה", "זינוק בעלייה" ו"מגשימים: תכנית הסייבר הלאומית". 

• הפקת אירועים מרכזיים ב'יום צה"ל' וכנס מתגייסים ומשתחררים.

מתי הופך השירות למשמעותי באמת? 

שירן שלם מאמן אישי ועסקי ומנהל שירות משמעותי בצה"ל מספר שבמהלך שנות עבודתו הוא עבד עם נוער לקראת גיוס לצה"ל, ונשאל פעמים רבות מהו שירות משמעותי. על כך הוא מספר כי ענה: 

שירות משמעותי הוא כל שירות צבאי וכל שירות לאומי,  שבו את/ה מרגישים שאתם משמעותיים. בין שירות רגיל לבין שירות משמעותי עבור המשרת עצמו, עבור המערכת הצבאית ועבור המדינה עומד רק דבר אחד – קבלת החלטה לשאוף למצוינות, לתת את הכל ולעשות את העבודה שלי מתוך שליחות מסירות ואחריות.  או אם נקצר את הכל – לבחור להיות משמעותי! 

בכלל לא חשוב אם את/ה משרתים בשירות לאומי בעקבות בעיה פיזית, נפשית או מחוסר התאמה למערכת הצבאית. זה גם לא משנה אם קיבלתם תפקיד קרבי, תומך לחימה, טייס או שאתם משרתים במטבח או באפסנאות, או שקיבלתם תפקיד מיוחד כמו משקי"ת ת"ש או מאבחנת מדעי מחקר. מה שחשוב הוא שבחרתם. להיות שם ב 100% וליצוק לתוך התפקיד את התוכן.

לשם מחנך את התלמידים שהמהות יכולה לבוא בכל דרך שהנער יתבקש לעשות. גם בדברים הקטנים.

לשם טוען שבמערכת גדולה ומשומנת כמו צה"ל, אין תפקיד שאיננו משמעותי. רוב בני הנוער, נוטים לזלזל במקצועות ותפקידים כמו  מטבח, אפסנאות, אגף הרכב נקודה נוספת שהוא מציין  שחשוב לזכור היא שמערכת צבאית גדולה ומשומנת היטב יכולה להתקיים רק כאשר כל המערכות התומכות בעורף עובדות בצורה האיכותית ביותר.לדבריו שירות משמעותי מתחיל ביכולת של הנער או הנערה להבין שיש ביכולתו להעביר את פרק הזמן הזה סתם או ליצוק לתוכו משמעות אמיתית, גם אם לא שובץ לתפקיד עליו חלם, יש לו את היכולת לבחור ולהפוך את הלימון ללימונדה וליצור את הדבר הנכון לתוך כל מה שיעשה. 

 

הכנת האולפנות לשירות משמעותי 

החינוך כסוכן חִברות בשירות הפטריוטיות: בית הספר, הצבא ומה שביניהם 

מערכת החינוך נוטלת על עצמה את התפקיד של גיבוש הזהות הקולקטיבית לצד גיבוש הזהות האישית (עירם ומסלובטי, 2002). מקצועות לימוד שונים כמו היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה ותנ"ך הן מקורות לבניית "אני קיבוצי-לאומי" וליצירת הזיקה בין האזרח למולדתו. לטיולי בית הספר שמור מקום של כבוד בהבניית הפטריוטיות, על פי שחר )2003 ,)והטיול נתפס ככלי חינוכי המסייע להקנות ולהפנים את הערך אהבת המולדת. הטיול  מפגיש את התלמידים עם סמלים מוחשיים מן העבר ומקשר אותם לנוכחות היהודית בארץ ישראל. הטיול החינוכי יוצר מפגש חווייתי של התלמיד עם שורשיו וכך ממלא תפקיד חשוב ביצירתו של זיכרון קולקטיבי המדגיש את הקשר בין העם והארץ ובין הארץ בעבר ובהווה. יש בכוחם של הטיולים גם לעורר הזדהות עם מעשי גבורה והקרבה: גם לטקסים הבית ספריים נודעת חשיבות רבה בביסוס הממד הלאומי המקשר בין האזרח למדינה. על פי האריסון )2001, Harrison ,)הטקסים הם חלק בלתי נפרד מן התרבות המודרנית, והם  תורמים להתפתחות של ערכים חברתיים, קודים סמליים ונורמות חברתיות. הטקסים בכלל וטקסים של ימי הזיכרון בפרט צורבים את האירוע המכונן בקימומה של המולדת היהודית באופן סמכותי ואחיד. תהליך זה הוא בסיסי ואף מכריע לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד בחברה. תהליך החִ ברות נמשך גם בהיות הילד לנער והנער לאדם מבוגר, והוא בגדר תהליך תמידי )שפירא ובן אליעזר, 1994.) כחלק מהחברות הפוליטי פטריוטיות מתפתחת עם הגיל וכרוכה בהבחנה הראשונית בין "אנחנו" לבין "אחרים" )זמיר, 2006 .)ניימי והפבורן 1995) טוענים כי למרות התשתית של השפעת המשפחה שעמה התלמיד מגיע לבית ספר, בית הספר יכול לעצב מחדש עמדות חברתיות ופוליטיות. בית הספר כסוכן חברות פועל את פעולתו בשנים המעצבות שבהן התלמיד מושפע בקלותyears Impressionable .)מבחינת העיתוי בית הספר משפיע בגיל הילדות המאוחרת ובגיל ההתבגרות - תקופות הנחשבות למרכזיות בעיצוב אישיותו, עמדותיו ודפוסי התנהגותו של היחיד )איכילוב, 1984 .) ואולם בהוויה הארץ ישראלית בית הספר לא נותר המוסד החינוכי היחיד. בהשפעתו ובהדרכתו של דוד בן-גוריון קיבל עליו צה"ל גם משימות ותפקידים חינוכיים במהותם. בשנות החמישים התבטאה מגמה זו של הרחבת מסגרת התפקידים של הצבא בסיוע לוגיסטי לתושבי מחנות העולים, המעברות ויישובי הקבע, בייחוד בעתות חירום, ובסיוע בקליטה החברתית והתרבותית של העולים. בעיני בן-גוריון הייתה פעילות זו תפקידו המרכזי של צה"ל מלבד הלוחמה, כמובן, שכן הוא ראה בקליטת העלייה חלק בלתי נפרד מן הביטחון הלאומי של ישראל . יתר על כן, בכל הנוגע להעברת מסרים חברתיים ותרבותיים היה צה"ל עדיף בעיניו על פני מסגרות אחרות, שכן בתוקף תפקידו גם כשר הביטחון היו לו שליטה ובקרה על הצבא יותר מעל כל מסגרת ארגונית חברתית אחרת. בן-גוריון הועיד למעשה לצה"ל את תפקיד המחנך והמטיף המרכזי לרעיון "החלוציות הממלכתית". חלוציות זו, שאינה קשורה למסגרות הוולונטריות שאפיינו את החברה היישובית, נועדה בעיניו להפוך לאתוס המרכזי של התקופה ובמרכזו קליטת העלייה ומיזוג הגלויות )ליסק, 1999 .)גם בהמשך ראה עצמו צה"ל כנושא הדגל החינוכי במסגרת שלל פרויקטים חינוכיים החל במורות חיילות ו"נערי רפול" וכלה בהכנה לחיי צבא. שני סוכני החברות המרכזיים במדינה, צה"ל ומערכת החינוך, חברו יחדיו למלאכת הסוציאליזציה הזו. מסמך "רוח צה"ל" נכנס לתוקפו בראש השנה תשס"ב, ספטמבר 2001 .זהו מסמך ערכי- חינוכי ולא משפטי, ומטרתו ניסוח הבסיס המקצועי והמוסרי לפעילות הצבא. המסמך נועד להוות מצפן שלאורו יתחנכו ויפעלו מפקדי צה"ל וחייליו. "רוח צה"ל" מייצג את דמותו של צבא הגנה לישראל, על מפקדיו וחייליו, כפי שראוי שתהיה. המסמך מיועד לטפח ערכים ודפוסי פעולה של מפקדים וחיילים בצה"ל ולסייע להם להתמודד עם דילמות ערכיות בעת שגרה ובעתות חירום. כאמור, לאורך כל השנים קיים קשר בין מערכת החינוך לצה"ל.

הכנה לחיי צבא

 לחיבור בין צבא, זיכרון וזהות לאומית נודעת חשיבות רבה בישראל, כי לנושאים אלה בנפרד ובמשולב יש נוכחות רבה בחיי היום-יום התרבותיים, החברתיים והכלכליים שלנו ובעיצובם. הניסיון הציוני לייצר זהות לאומית בעלת מאפיינים חילוניים ומערביים בקרב היהודים בישראל )ובמידה חלקית בעולם( מקיים אינטראקציה בלתי פוסקת עם תהליכי המיליטריזציה ובניית הזיכרון. האחרונים מזינים את תהליך הבנייתה של הזהות הלאומית באתוסים ובמיתוסים לאומיים של מעשי גבורה והקרבה בהגנה על המולדת ובטוהר הנשק, שהצבא בפרט והחברה הישראלית בכלל מחויבים אליו. כל זהות לאומית זקוקה לזיכרון המבוסס על אתוסים ועל מיתוסים ולמערכת טקסים שתשמר ותנחיל אותם. בישראל צה"ל היה ונותר אחד מנשאיה העיקריים של זהות זו. האתוסים והמיתוסים מייצרים תחושה של שותפות גורל היסטורית ועכשווית, שמבוססת בין השאר על קיומם של איומים חיצוניים המחייבים התגייסות לאומית, ולצדה עוצמה צבאית והעמדתם של ענייני הביטחון במרכז החיים שלנו. כך הופכים הצבא כארגון והמיליטריזם כתפיסת עולם תרבותית ופוליטית לשגרה יום-יומית בישראל עד כדי טשטוש מוחלט של הגבול בין הצבאי לאזרחי )נאור, 2007.) 

במשרד החינוך פועלים יחד זה שנים לקידום נושא ההכנה לצה"ל והתאמת הפעילויות לאוכלוסיות השונות ולצרכים הייחודיים בשטח. ביסוד התכנית עומדת ההנחה שהכנה לתקופה המורכבת והמעניינת שצפויה לתלמיד, תסייע לו להתמודד עמה טוב יותר ותהפוך את השירות מקושי לאתגר. לתשומת לב מיוחדת בתכנית זו זוכים ההורים, שעבורם שילוח הילד מהקן המשפחתי הוא משימה. לא קלה. חוברות הפעלה המלוות את התכנית מהוות חלק מתכנית חינוכית המתמשכת על פני שלוש שנות לימוד בחטיבה העליונה. מטרת ההפעלות היא לתת לבני הנוער כלים להתמודד עם לבטים העולים אצלם בתקופה שלפני הגיוס, עם קשיים בהסתגלות למסגרת ועם שאלות ערכיות. ההפעלות פותחו בהתייעצות עם גורמים שונים: מפקדים וחיילים בצה"ל, בוגרי בתי ספר והורים. ההפעלות עוסקות בהחלטות ערכיות שהפרט נדרש להכריע בהן, בקבלת החלטות אישיות לקראת שירות, בהבדלים בין אורח החיים הצבאי ובין אורח החיים האזרחי, באופיו המיוחד של צה"ל וביחסיו עם החברה הישראלית ובמעמדן של הבנות בצה"ל.

 

בנות דתיות וגיוס לצה"ל

לירז חכמון, קצינת השלישות של חטיבות עציון,  טוענת כי הבנות הדתיות שרוצות להתגייס לצבא סובלות ממצב של חוסר ידע לגבי האופציות הקיימות בפניהן בהקשר של השירות הצבאי, ונמצאות ללא הכנה נאותה לקראת תהליך הגיוס. תלמידות דתיות בכיתות יא-יב רוצות לדעת יותר על הצבא, ובנות התיכון אינן יודעות באופן מסודר על המסלול הצבאי הפתוח בפניהן ואת המידע הן מקבלות ממוסדות החינוך שאינם רואים 34 בעין יפה את גיוסן לצבא כלל ועל כן מפנים אותם לשירות הלאומי. בודאי-היימן מוסיפה כי בנות החינוך הדתי הבוחרות להתגייס רוצות ברובן לשמור על אורח חיים דתי והן היו רוצות לשמוע איך עושים זאת באופן טוב יותר במסלולים השונים הקיימים לפניהן בשירות הצבאי. בהכוונה הכללית לקראת גיוס, לא זוכות בנות החינוך הדתי לשום הכוונה או עזרה, וממילא הן גם לא מקבלות הדרכה לגבי האופן בו הן יוכלו לשמור על אורח חיים דתי במסגרת הצבאית. בעמותת 'אלומה' מצביעים על בעיה דתית שיוצרת מדיניות החמ"ד. הם טוענים כי חלק מבוגרות החמ"ד מגיעות לתפקידים שאינן מתאימים לבנות דתיות או מסורתיות, ולדבריהן הסיבה לכך היא שהחמ"ד מתעלם מהשירות הצבאי ואין גורם שיכווין את הבנות המתגייסות לתפקידים התואמים יותר את אמונותיהן הדתיות. על אף הטענות הללו, הנהלת החמ"ד ורוב מנהלי בתי הספר מעדיפים כאמור לא לתת לעמותת 'אלומה' או לגורמים הצבאיים מדרס רגל, מהחשש שהדבר יצור  לגיטימציה לשירות צבאי בקרב הבנות, ויעלה את אחוז המתגייסות אף יותר. על פי בודאי-היימן, יש התנגשות אימננטית בין השירות הצבאי והטוטאליות הנדרשת בו, לבין אורח החיים הדתי שבו מבקש החייל להחזיק, התנגשות שאצל הבן הדתי תבוא לידי ביטוי במגוון סיטואציות בשירות עצמו אך לא בעצם ההחלטה להתגייס.

 

כיצד נתפסת ההכנה לעתיד מנקודת מבטה של מערכת החינוך? 

הבעיה מתחילה בכך שככלל - מערכת החינוך מסרבת לראות את עוצמות ההווה ואת צרכיו ומתעלמת מהם כמעט לגמרי ותחת זאת עוסקת בחיי המחר ובעתיד הרחוק. כך, כבר מגיל הגן אנחנו מכינים את הילד לבית הספר. בתקופת הלימודים בבית הספר היסודי אנחנו מכינים אותו לחטיבת הביניים. חטיבת הביניים מכינה לתיכון, התיכון מכין לצבא וללימודי ההמשך וכך הלאה. השאלה מתי חיים ממש ולא מתכוננים לעתיד כמעט שאינה עולה. ושאלה גדולה וחשובה ממנה - מהם חיים ממשיים בהווה בכל גיל וכיצד מסייע החינוך בקיומם - נשארת בדרך כלל מחוץ לדיון ומחוץ לשדה החשיבה. בעיני מערכות בכלל ומערכות חינוך בפרט התפתחותו של בן אדם מילדות לבגרות היא בדרך כלל תהליך ליניארי, קווי, כרונולוגי, שבו הוא מטפס בסולם, קומה אחרי קומה, לעבר הקומה העליונה. המבנה המייצג ביותר את תורת השלבים הזאת הוא בית הספר שמחולק לכיתות-כיתות לפי גיל הילדים. אלה עולים מכיתה לכיתה, מטפסים מיעד ליעד. מישעולה שלב בקלות, הוא סיפור הצלחה. מנגד, מי שנתקע באחד השלבים צפוי לחוויה לא נעימה. מהבחינה הזאת המודל הצבאי והמודל הבית ספרי מסתדרים מצוין. שניהם ליניאריים לחלוטין ורואים בהתפזרות לצדדים או בשהייה בשלב כזה או אחר עניין חשוד או בעייתי שצריך לטפל בו - חינוכית או משמעתית.

 

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/113031.pdf ''מה בין חינוך, בטחון ו''כוכב נולד''

 

כתבה 4-

 

ב'ישראל היום' נכתבה כתבה על תוכנית חדשה בצה''ל  לעידוד בני נוער להתגיס לשירות משמעותי- קרבי. בגלל שמגמת הירידה במוטיבציה של המתגייסים לשרת ביחידות הקרביות נמשכה, בצבא מתכננים "לכבוש" את התיכונים ברחבי הארץ. במסגרת התוכנית, בין השאר, חניכים בקורסי הפיקוד הקרביים של הצבא ישוחחו עם בני הנוער ועם הוריהם, ספורטאים מצטיינים ילוו תלמידים בשיעורי ספורט וחטיבות לוחמות "יוצמדו" לבתי ספר ספציפיים. התוכנית מעוניינת להגדיל את מספר התלמידים שמגיעים ללשכות הגיוס בצו הראשון שהם מקבלים, ומעל הכל להעלות באופן דרמטי את רצון בני הנוער לשרת בתפקידים קרביים. 

את התוכנית האסטרטגית לעידוד בני הנוער לגיוס לקרבי גיבש ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל ערן שני, בשיתוף עם משרד הביטחון ומשרד החינוך. בביצוע, הכנה המונית לצה"ל ולעודד את בני הנוער לגיוס. התוכנית תתמקד בעיקר בתלמידי כיתות י"א, הנמצאים לפני הצו הראשון, ותתבצע בעיקר בחודשיים הראשונים לשנת הלימודים - לפני שבני הנוער מגיעים ללשכות הגיוס ומדווחים על המוטיבציה שלהם לשרת בקרבי. לשם השלמת המהלך, בצה"ל מתכננים לדחות בכחודשיים את הצווים הראשונים של בני הנוער. 

אז מה בתוכנית? חניכי המכללה לפיקוד טקטי יגיעו לשיחות עם תלמידים בבתי הספר השונים; חניכי המכללה לפיקוד ומטה יקיימו ערבי הורים לתלמידים; וקציני מיט"ב של אגף כוח האדם יפוזרו בבתי הספר. בנוסף שיצא לפועל, יכלול שילוב של כ־50 חיילים המוגדרים כספורטאים מצטיינים בשיעורי הספורט בתי הספר השונים, לצד המורים לספורט. הספורטאים המצטיינים יעברו הכשרה ייחודית בחיל חינוך בנושא ערכים ועידוד הגיוס, וכן הכשרה בבית הספר לכושר קרבי. על פי התוכנית, במהלך שיעורי הספורט בבתי הספר ישוחחו הספורטאים המצטיינים עם בני הנוער ויעודדו אותם לשירות משמעותי. כמו כן, הם צפויים לסייע לבני הנוער להכין את עצמם מבחינה פיזית ומנטלית לשירות ביחידות הקרביות בצבא. אומנם מדובר בפיילוט, אך כנראה שיתרחב בהמשך אם יצליח.   

עוד בתוכנית - החטיבות הלוחמות של צה"ל יאמצו בתי ספר. כל חטיבה של זרוע היבשה תוצמד לבית ספר ספציפי, באישור משרד החינוך, ותקיים עימו פעילות לעידוד בני הנוער לגיוס. בנוסף, אם בעבר השקיע צה"ל בבתי הספר החלשים יותר, הרי שלראשונה ידוע שתוכנית העידוד לגיוס ולשירות משמעותי תגיע גם לבתי הספר החזקים בארץ, במטרה לעודד את בני הנוער להתגייס לשירות משמעותי וקרבי. בצבא מבהירים כי אין בית ספר שיבקש הכנה לצה"ל ולא יקבל מענה מספק. מדובר בתוכנית רחבת היקף לעידוד הגיוס, שספק אם בוצעה אי פעם בבתי הספר.   

 

האידיאל לתוכנית ''תיקון עולם''

אחד התפקידים המרכזיים של מוסדות החינוך הוא לטפח את המעורבות החברתית של בני הנוער ולעודד אותם לקבל על עצמם תפקידי שירות למען הקהילה, למען החברה ולמען המדינה. "בחינוך הממלכתי-דתי של הבנים, ידגישו את חשיבות השירות המשמעותי בצה"ל. כמו כן יוצגו בפניהם אפשרויות שירות במסגרות ייחודיות העומדות לרשותם: ישיבות הסדר ומכינות קדם-צבאיות. בחינוך הבנות תודגש חשיבות השירות הלאומי המשמעותי והתורם. את בנות החינוך הדתי המעוניינות לשרת בצה"ל יכינו פרטנית" (מתוך: חוזר מנכ"ל סח/3 ג, נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל). החברה הציונית-דתית בישראל, מאז היווסדה, שאפה לקיים חיי תורה בעולם המודרני. כדי להצליח להגשים את השילוב הרצוי בין התורה לעולם המודרני, נדרשה הציונות הדתית לתרגם את השאיפה לצעדים מעשיים, המאפשרים חיים של תורה ועבודה. 

 

המטרה בהתאם לחזון החמ''ד 

 

• בין אדם לעצמו: חינוך התלמידים למידות טובות ולשאיפה לצמיחה מתמדת ולמצוינות בכל תחומי החיים. 

• בין אדם לאלוקיו: חינוך התלמידים לאמונה בקב"ה, לאהבת ה', ליראת שמים ולחיי תורה ומצוות.

•  בין אדם לזולתו: חינוך התלמידים להכרת מעלת האדם הנברא בצלם אלוקים ולדבקות בכלל הגדול של "ואהבת לרעך כמוך" ובמצוות הנובעות ממנו. 

• בין אדם לעמו: חינוך התלמידים לאהבת כלל ישראל, לגילוי אחריות אישית ומעורבות חברתית. 

• בין אדם לארצו ולמדינתו: חינוך התלמידים לאהבת הארץ, להכרה בערכה הרוחני, הלאומי וההיסטורי של מדינת ישראל, לאחריות לעתיד המדינה ולנכונות לפעול למענה )מתוך חזון החמ"ד(. 

 

בחוזר מנכ"ל מוזכר כי במשך י"ב שנות חינוכן של הבנות בבית הספר שוקדים המחנכים על חינוך הבנות בחמ"ד בהתאם לתורה, למצוותיה ולערכיה. אחד הערכים המודגשים במיוחד הוא מידת החסד, הנתינה והמעורבות בקהילה. החינוך הממלכתי-דתי מכוון את בוגרות החמ"ד לתרום תרומה משמעותית למדינה בדרכים שונות ומגוונות. הגופים המוכרים לשירות הלאומי (עמותות) אחראים לאיתור, מיון ושיבוץ ומתן מעטפת חינוכית ואדמיניסטרטיבית לכל צרכי הבת בכל שנות שירותה. משנת 2007 ,המדינה מפעילה סמכויות פיקוח ותכנון אסטרטגי מקיף בכל נושא השירות, באמצעות רשות השירות הלאומי-אזרחי. תנאי השירות למתנדב בשירות לאומי מוסדרים כיום באמצעות חקיקת משנה, בין היתר של חוק הביטוח הלאומי ובימים אלה נדון בכנסת נושא הסדרת השירות. מידי שנה בשנה, מאז נוסד מפעל השירות הלאומי ועד היום, בחרו אלפי בנות דתיות שקיבלו פטור משירות צבאי להתנדב למסגרות התרומה השונות בשירות הלאומי, ומפעל השירות הלאומי השתרש בחברה הישראלית. במהלך שתים-עשרה שנות לימודה של הבת, אנו מכוונים אותה לשרת שנתיים בשירות הלאומי. היציאה לשירות לאומי היא תהליך מורכב במבחינות רבות. לרוב, בשנים אלה, התלמידה עוזבת את בית הוריה ואת המסגרת החינוכית המסודרת. אלה שנים של בירור זהות אישית, של בחינת כישורים ושל מציאת תחומי עניין. על-מנת שהבת תעבור את תהליך הבחירה במקום שירות ואת שנות השירות בהצלחה, בניצול שנים אלו לנתינה מחד גיסא ולצמיחה אישית מאידך גיסא, עלינו להכינה כראוי לקראת הבאות. פרק 2 20 מינהל החינוך הדתי, מינהל חברה ונוער והאגף לשירות לאומי חברו יחדיו במטרה להוציא ערכה שבה תכנית להכנת הבת הדתית לשירות לאומי משמעותי, תכנית שתתפרש על שלוש שנים: בכיתות י'–י"ב.

 

מרכז הכוונה לשירות משמעותי - חוזר מנכ''ל 

מערכת החינוך מופקדת על תהליך ההכנה לשירות בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי של בני הנוער בישראל בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל סח/3(ג), מרחשוון התשס"ח – נובמבר 2007, "נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל".

האחריות הכוללת לתהליך ההכנה לשירות משמעותי מוטלת על מינהל החברה והנוער במטה ובמחוזות בשיתוף עם האגף לחינוך על-יסודי, מינהל החינוך הדתי, שפ"י, הפיקוח על החינוך הגופני, האגף הביטחוני-החברתי במשרד הביטחון ומפקדת קצין חינוך ונוער ראשי, תומכ"א ומיטב בצה"ל.

לשם ריכוז הפעילויות  החינוכיות בנושא בבתי הספר ובמסגרות החוץ בית ספריות ברשויות המקומיות הקים מינהל החברה והנוער מרכזי הכנה לשירות משמעותי בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי אשר ייתנו מענה  לכלל  אוכלוסיות בני הנוער בכל רשות. המרכזים נועדו לאגם את סך המשאבים המוקצים לנושא על ידי כל הגופים השותפים לו ברשות, בכדי להבטיח עשייה חינוכית אפקטיבית ויעילה המתאימה למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים לה ולהעלות את מספר בני הנוער המתגייסים לצבא או לשירות הלאומי-אזרחי ומשרתים שירות משמעותי.

היעד החינוכי שעומד בבסיס הפעילות של מרכזי ההכנה הוא הצגת השירות כזכות אזרחית ראשונה במעלה בפני בני הנוער, בכדי שישתלבו בהצלחה בשירות משמעותי במסגרת הצבא או במסגרת שירות לאומי-אזרחי בדרכם לאזרחות בוגרת, משמעותית ופורייה.

מנהלי בתי הספר, מורים ומחנכים במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות, נקראים לעבוד בשיתוף עם מרכז ההכנה לשירות משמעותי ולקחת חלק בפעילויות ובתכניות שלו כדי להעמיק את עבודתם עם המתגייסים. מנהלי בתי הספר או מי מטעמם מתבקשים לקחת חלק בוועדות ההיגוי.

 

עקרונות הפעולה של מרכז ההכנה לשירות משמעותי  בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי

1.  מרכז ההכנה ייצור רצף חינוכי משלים בין פעילותם החינוכית של בתי הספר לבין פעילותן של מסגרות החינוך המשלים (תנועות הנוער וארגוני הנוער, המרכזים הקהילתיים, אגודות הספורט ועוד) ויפעל לגייסן  להשתתף בתהליך ההכנה לשירות.

2.  המרכז יעבוד בשיתוף פעולה עם המוסד החינוכי להתאמת תכנית חינוכית ההולמת את המאפיינים ונתוני הגיוס של תלמידיו ובוגריו.

 

סיכום

בסקירה הספרותית בדקתי את השתלשלות יחסה של מערכת החינוך הדתית לגיוס בנות לצה"ל. ראיתי כי עד תחילת שנות ה2000 כמעט וללא היתה התייחסות לשנות השירות במערכת החינוך. בשנים האחרונות קיים מערך גדול של הכנה לשירות משמעותי אך באולפנות הוא מכוון בעיקר לשירות לאומי. בשל הגישה  הזאת נוצר מצב בו הבנות הדתיות המתגייסות לצה"ל לא מגיעות עם הכנה מספיק טובה לשירות. בשנתיים שלוש האחרונות יחד עם המאבק על חוק השיוויון בצה"ל ניכרת תחילתה של מגמת שינוי גם באולפנות המכינות את הבנות גם לאפשרות של שירות צבאי.

 

ביבליוגרפיה

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94 ''אולפנה'' 3.6.20

https://students.education.gov.il/toward-military-service/military-service/meaningful-service-preparation-center  ''הכנה לשירות משמעותי'' 3.6.20

שירות משמעותי בצהל <span>מתי הופך השירות למשמעותי באמת? / שירן שלם</span> שירות משמעותי מאת שירן שלם

 http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Documents/yozma8.pdf  ''חינוך וצבא: תכנית 'פלדה כחולה'- מגמות וערכים''3.6.20

 

https://public-policy.huji.ac.il/sites/default/files/public-policy/files/zvikinoymanthesis.pdf ''שינויים ביחס של הציונות הדתית לגיוס נשים לצה"ל'' 3.6.20

 

 http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/113031.pdf ''מה בין חינוך, בטחון ו''כוכב נולד''

 

 https://www.israelhayom.co.il/article/572619 ישראל היום ‘’זריקת מוטיבציה: צה’’למתכנן ‘לכבוש’ את התיכונים’’

 

https://meyda.education.gov.il/files/noar/girls_service_2017.pdf חוברת ‘’תיקון עולם’’ המנחה מחנכים בחמ’’ד הכנה לקראאת שירות משמעותי

 

https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/7/7-1/HodaotVmeyda/H-2013-6-7-1-1.htm חוזרי מנכ’’ל